פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 1 · פסקה 4

בדבור ובחזיון. עי' ב"ר פ' מ"ד סי' ו' שיש עשרה לשונות של נבואה ושתים אלו קשים מהכל ובהם דיבר באברהם:

שהקב"ה הורג. פי' של הורג הוא שסר צלם וצלמם. ולכן יכול אברהם לרדפם ולהחרימם. ועי' ב"ר פ' מ"ג סי' ג':

מדבר בדוד. מ"ש סוף פ' כ"ו:

י"ג מלחמות וכו'. א' ש"א י"ז מלחמת גלית הפלשתי ב' שם י"ח כ"ז ויך בפלשתים מאתים איש וזה לצורך עצמו ג' שם פסוק ל' ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול. ד' ש"א י"ט פסוק ח'. ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד הלחם בפלשתים. ה' שם כ"ג פסוק ה' וילך דוד ואנשיו קעילה ו' שם כ"ז פסוק ח' ויפשטו אל הגשורי והגריזי ז' שם למ"ד מלחמת צקלג שתים אלו לצורך עצמו ח' ש"ב ה' ו' וילכוד את מצודת ציון ט' שם ה' כ' ויבא דוד בבעל פרצים יו"ד שם פסוק כ"ה ויך את פלשתים מגבע עד בואך גזר ויתכן דגם שתים אלו לצורך עצמו כמ"ש לבקש את דוד אותו לבדו י"א ש"ב ח' א' ויך את פלשתים י"ב שם פסוק ב' ויך את מואב י"ג שם פסוק ג' ויך את הדדעזר י"ד שם ויך דוד בארם ט"ו שם פסוק י"ד וישם באדום נציבים וגו' ט"ז ש"ב י"א פסוק י"ח ויהרוג דוד מארם וגו' י"ז ש"ב י"ב פסוק כ"ט וילחם ברבה וילכדה י"ח ש"ב כ"א ט"ו וישבו בנוב. והחמשה של צורך עצמו א' מלחמת מאתים ערלות ב' מלחמות הגשורי והגריזי ג' מלחמת צקלג ד' מלחמת בעל פרצים ה' מלחמת ראשי הבכאים:

דאמר ר"ת. לעיל סוף סי' א':