פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 35 · פסקה 2

ועתה בנים וגו' דרכי ישמרו וגו'. שעל ששמר יעקב דרכיו של הקב"ה על כן כשביקש יעקב ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך השיב לו בעצמו כ"י ואמר לו ושמרתיך בכל אשר תלך ע"פ מדת ממעל ומנגד:

על הכל השיבו. ב"ר פר' ס"ט סימן ז' ופר' ע' סימן ג' וכאן סובר שמפורשת היא הפרשה ע"פ מדה ל"ב שתחלה התפלל ונדר ואחר כך הבטיחו הקב"ה וענה על תפלתו שלא יתכן לומר שתחלה הבטיחו ואחר כך יאמר אם יהיה ושמרני שאין אחר ההבטחה ספק ועי' מש"ש. ועל כל מה שביקש הבטיחו בלשון שהתפלל אך על שביקש ונתן לי לחם לא השיבו בפירוש ונתתי לך לחם לאכול וכמ"ש בתנחומא ויצא סוף סימן ג' אמר הקב"ה אם אני מבטיחו על הלחם מה מבקש ממני עוד וכו':

וזרעו מבקש לחם. שתיבות לא ראיתי שייך גם לס"ד שהוי"ו של וזרעו מושך אצלו תיבות לא ראיתי שלא ראיתי שזרע הצדיק יבקש לחם כמו הצדיק שאינו נעזב מפרנסה כך זרעו אינו נעזב וזה ע"פ מדה י"ט נעזב בצדיק וה"ה לזרעו בקשת לחם בזרעו וה"ה לצדיק הרי שתיבת לא אעזבך פי' שיתן לו לחם אלא שלא אמר לו בפירוש כדי שיתפלל עוד כנ"ל:

אע"פ שזרעו מבקש לחם. דורש הפסוק כפי משמעות התיבות וזרעו מבקש לחם שיחסר להם לחם ויבקשו שיתנו להם עכ"ז הצדיק מקבל באהבה ואינו מדבר בשכר הצדיק אלא במעשה הצדיק ופי' לא ראיתי צדיק נעזב מצדקו ע"פ מדת ממעל ודרך קצרה:

שכך שומע מפי בוראו. שהבטיחו בפיו כ"י והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וזהו ואשר דרכי ישמרו וכמ"ש בריש הסימן מדבר ביעקב:

אשרי ואשריכם. דורש ואשרי לשון רבים שתי פעמים אשרי ואינו מדבר ביעקב עצמו כ"א בבני ישראל ובהקב"ה וכמ"ש ד"ר פר' ח' סימן ה' עשה מצוה על שנינו ע"ש באריכות:

אף לבניו אמר כן. לבני יעקב אמר כן כאן שאם ילכו בדרכיו יתן להם שכר טוב כמו ליעקב כנ"ל. ויותר נראה לפרש מ"ש ואף לבניו אמר שיעקב אמר כן לבניו לפני מותו כשצוה והוכיח אותם כמ"ש באגדות בראשית סוף פר' פ"א על פסוק לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם וכן כאן בנים שמעו לי ודברי רחב"פ ממקום אחד ודברי ר"א ממקום אחר ע"כ הוכפלו הדברים: