מדרש תנחומא · שופטים · סימן 11

דָּבָר אַחֵר, כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם וְגוֹ', וְאַתָּה לֹא כֵן. מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם, שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִין, שֶׁהָיָה הַמַּזָּל אוֹמֵר לוֹ: שֶׁאֵין אַבְרָם וְלֹא שָׂרַי מוֹלִידִין. מֶה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין, כְּתִיב: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה (בראשית טו, ה), הֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ. וְאֵין חוּצָה אֶלָּא הָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת (משלי ח, כו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה (ישעיה לג, ז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה שֶׁאָמַרְתָּ, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי (בראשית טו, ג), לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ (שם פסוק ד). אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר לִי, שֶׁאֲנִי מוֹלִיד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צֵא מִן הַמִּדָּה, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. שָׂרַי אֵינָהּ מוֹלֶדֶת, שָׂרָה מוֹלֶדֶת. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, אָמַר לוֹ: הֲרֵי אַתָּה לְמַעְלָה מִן הַמַּזָּל. מִי גָּדוֹל מִמִּי. לֹא אַתָּה, שָׁאַתָּה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה. שָׂא נָא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא הַבֶּט, כְּאָדָם שֶׁהוּא מַבִּיט מִלְמַעְלָה לְמַטֶּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הַבִּיטָה עֲנֵנִי ה' אֱלֹהָי (תהלים יג, ד). וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ (בראשית טו, ה). מִיָּד, וְהֶאֱמִן בַּה' (שם פסוק ו). אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה, מָה אַבְרָהָם הִנִּיחַ אֶת הַמַּזָּל וְלֹא הָיָה עוֹסֵק בּוֹ, אַף אַתָּה, לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.