מדרש תנחומא · בראשית · סימן 2

‎שְׁאִלְתָּא, דְּמִחְיָבִין בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמֵינַח בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא. דְּכַד בַּרְיֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַלְמֵהּ, בַּרְיֵהּ בְּשִׁתָּא יוֹמִין וְנָח בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא, בַּרְכֵהּ וְקַדְשֵׁהּ, כְּמָאן דְּבָנָא בֵיתָא וְגָמַר לַעֲבִדְתֵּהּ וַעֲבִיד יוֹמָא טָבָא. כָּךְ אַמְרֵי אֱנָשֵׁי, כִּלּוּל בָּתֵּי, דִּכְתִיב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְאוֹמֵר רַחֲמָנָא נוּחוּ בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא כִּי הֵיכִי דְּנָחֵי בֵּיהּ אֲנָא דִּכְתִיב וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' וְגוֹ'.

וְאָסוּר לֵישֵׁב בְּתַעֲנִית, וּמְחַיְבִינָן לְעַנּוּגֵי בֵהּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְלִקְרוּיֵה בִּכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְגוֹ' (ישעיה נח, יג).

וְאָמְרוּ, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, שֶׁלֹּא תָהֵא אֲכִילָתְךָ בַּשַּׁבָּת כְּבַחֹל, אֶלָּא עַנְּגֵהוּ, שֶׁבִּשְׂכָרוֹ כְּתִיב: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (ישעיה נח, יד).

וְלִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד (ישעיה נח, יג), שֶׁלֹּא תִּתְנַהֵג בּוֹ מִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא קַדְּשֵׁהוּ וְכַבְּדֵהוּ בְּכָל דָּבָר.

וְכִבַּדְתּוֹ (ישעיה נח, יג), בִּבְגָדִים נָאִים וּבִכְסוּת נְקִיָּה, שֶׁלֹּא תַעֲשֵׂהוּ כַּחֹל, כְּהָא דְרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתֵהּ. וְאָמַר רַב הוּנָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף, יַחֲלִיף. וְאִם לָאו, יְשַׁלְשֵׁל בְּגָדָיו.

מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ (ישעיה נח, יג), שֶׁלֹּא יְהֵא הִלּוּכְךָ בַשַּׁבָּת כְהִלּוּכְךָ בַּחֹל.

וְדַבֵּר דָּבָר (ישעיה נח, יג), כִּי הַאי דְּאִמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַוְיָא מִשְׁתַּעְיָא מִלֵּי סַגִּי בַּשַּׁבָּת. אָמַר לָהּ: יוֹמָא שַׁבַּתָּא הִיא, וְהִיא שָׁתְקָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מִדֹּחַק הִתִּירוּ שְׁאֵלַת שָׁלוֹם בַּשַּׁבָּת.

בְּרָם, צָרִיךְ לְמֵילַף, מָאן דְּבָעֵי לְמֵיזַל לִדְבַר מִצְוָה אוֹ לִתְפִלָּה אוֹ לְבֵי מִדְרָשָׁא, מִי שָׁרֵי לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה בַּשַּׁבָּת? מִצְוָה עָדִיף אוֹ דִּלְמָא כְּבוֹד שַׁבָּת עָדִיף? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי תַנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר מִצְוָה וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא, מֵרֵישׁ כִּי חֲזֵינָא לְרַבָּנָן דְּקָא רַהֲטֵי לְפִרְקָא בַּשַּׁבָּת, אֲמֵינָא קָא מְחַלְּלֵי רַבָּנָן שַׁבַּתָּא. כֵּיוָן דְּשַׁמְעֵית לְהָא דְאָמַר רַבִּי תַנְחוּם, אֲנָא נַמֵּי רָהִיטְנָא, וּמַסִּיקְנָא בִּשְׁמַעְתָּא, אַגְרָא דְפִרְקָא, רִהֲטָא. אִי נַמֵּי אַמְרֵי מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ, חֶפְצְךָ אֲסוּרִין. חֶפְצֵי שָׁמַיִם אֲסוּרִין אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, פּוֹסְקִים צְדָקָה לַעֲנִיִּים בַּשַּׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הוֹלְכִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת בַּשַּׁבָּת לִפְקֹחַ עַל עִסְקֵי הָרַבִּים. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ בַּשַּׁבָּת.

וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הוֹלְכִין לְאִסְטַרְטִיאוֹת וּלְקַרְקִיסָאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַּׁבָּת. וְתָנָא, רַבִּי מְנַשֶּׁה מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקוֹת לְאָרֵס, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת בַּשַּׁבָּת. וְדַבֵּר דָּבָר: דִּבּוּר אָסוּר, הִרְהוּר מֻתָּר.

וְכֵן אַמְרֵי, אָסוּר לְעִנּוּיֵי עִנּוּי הָרְשׁוּת. אֲבָל חָזָא חֶלְמָא וּבְעֵי לְמֵיתַב בְּתַעֲנִית מִשּׁוּם בַּטּוּלֵי חֶלְמָא, שַׁפִּיר דָּמֵי, דְּאָמַר רָבָא בַּר מַחְסְיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב, יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כָּאֵשׁ לִנְעֹרֶת. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, וּבוֹ בַיּוֹם. וְאָמַר רַב חִסְדָּא, וַאֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת.

אִי נַמֵּי בְּרַם צָרִיךְ לְמֵילַף, הַאי דְיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא מַהוּ לְאַשְׁלוּמֵי, כֵּיוָן דְּקָא עַיִיל לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעֻנֶּה אָסוּר, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאַשְׁלוּמֵי תַעֲנִית, שַׁבָּת הוּא דְּקָא עֲבִיד וּבְשַׁבָּת גּוּפָא לָא מִעְנַי שַׁפִּיר דָּמֵי? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא, כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב נַחְמָן, אִבַּעְיָא לָן, הַנֵּי בְנֵי בֵי רַב דְּיָתְבֵי בְתַעֲנִיתָא בְּמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא, מַהוּ לְאַשְׁלוּמֵי, מִי אָסוּר לִכָּנֵס בַּשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעֻנֶּה אוֹ לָא? לָא הֲוָה בְּיָדָן. כִּי אֲתָאן בְּבֵי רַב יְהוּדָה בָּעֵינָן מִנֵּהּ וְלָא הֲוָה בִידֵהּ. אָמַר רָבָא, נֶחֱזֵי אֲנָן תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מְבִיאִין לוֹ בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת בְּלֹא מֶלַח וְאוֹכְלָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא בְתַאֲוָה,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר בְּשֵׁם רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, וְהֵבִיאוּ לוֹ בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת וּגְמָעָהּ בְּלֹא מֶלַח, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁתָּאַב לָהּ, אֶלָּא לְהַרְאוֹת בָּהּ הֲלָכָה לְתַלְמִידָיו.

רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים, וְאָמַר עוּלָא, הֲלָכָה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים.