מדרש תנחומא · בשלח · סימן 11

‎לַה' יֹאמְרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. אֵימָתַי? הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ (תהלים צח, א). אוֹתוֹ הַיָּמִין הַגָּדוֹל שֶׁכָּתוּב: הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ (איכה ב, ג). וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר? רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן תְּדָיָא אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח תְּחִלָּה, וְיִשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין כִּי גָאֹה גָּאָה. מֹשֶׁה אָמַר עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. מֹשֶׁה אָמַר ה' אִישׁ מִלְחָמָה, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים ה' שְׁמוֹ. כֻּלָּם כָּעִנְיָן הַזֶּה. מַהוּ אָשִׁירָה לַה'? נָאָה שִׁירָה לַה', נָאָה גְּבוּרָה לַה', נָאָה גְּדֻלָּה לַה'. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת (דה״‎א כט, יא).

מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מְקַלְּסִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא גִּבּוֹר, וְהוּא חַלָּשׁ, חָכָם, עָשִׁיר, רַחֲמָנִי, נָאֶה, וּמַחֲנִיפִין לוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא (דברים י, יז), ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה (תהלים כד, ח), ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא (ישעיה מב, יג), מֵאֵין כָּמוֹךָ ה' וְגוֹ' (ירמיה י, ו). אוֹמְרִין שֶׁהוּא עָשִׁיר, וְהוּא יוֹתֵר, הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְגוֹ' (דברים ג, יד). וּכְתִיב: אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ (תהלים צה, ה). לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהלים כד, א). לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב (חגי ב, ח), הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה (יחזקאל יח, ד).

שֶׁהוּא חָכָם, ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט). עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה (איוב יב, יג). עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה (איוב יב, טז). כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה (משלי ב, ו). וְאוֹמֵר: יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה (דניאל ב, כא). וְאוֹמֵר: כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ (ירמיה י, ז).

אוֹמְרִין שֶׁהוּא רַחֲמָנִי, הוּא יוֹתֵר, כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ד, לא), רַחוּם וְחַנּוּן ה' (תהלים קג, ח), טוֹב ה' לַכֹּל (תהלים קמה, ט), לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת (דניאל ט, ט). אוֹמְרִים שֶׁהוּא דַּיַּן אֱמֶת, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא (דברים א, יז), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט (תהלים פב, א). וְאוֹמֵר: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט (דברים לב, ד). אוֹמְרִים שֶׁהוּא נֶאֱמָן, הוּא יוֹתֵר, הָאֵל הַנֶּאֱמָן (דברים ז, ט). אֵל אֱמוּנָה (דברים לב, ד). אוֹמְרִים שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, הוּא יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' (תהלים פט, ז). וְאוֹמֵר: חֲסִין יָהּ (תהלים פט, ט). ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת (תהלים פד, ט), בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ. וְאוֹמֵר: אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי (תהלים פו, ח). וְאוֹמֵר: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שה״‎ש ה, י-טו).

רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז (תהלים ח, ג). עוֹלְלִים, אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִם לֹא רָאוּ אוֹר (איוב ג, טז). יֹנְקִים, אֵלּוּ שֶׁיּוֹנְקִים מִשְּׁדֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיוֹנְקֵי שָׁדָיִם (יואל ב, טז). רַבִּי אוֹמֵר: עוֹלְלִים, אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ (ירמיה ט, כ). וְאוֹמֵר: עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם (איכה ד, ד). וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף עֻבָּרִין שֶׁבְּמֵעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל (תהלים סח, כז). וְאַף מַלְאָכִים אָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ (תהלים ח, ב).