מדרש תנחומא · בא · סימן 11

‎קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר. זוֹ אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, כְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט. קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, כְּלָל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. יָכוֹל כֹּל שֶׁנּוֹלַד רִאשׁוֹן בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה יִהְיֶה בְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּל הַבְּכוֹר וְגוֹ' הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ (דברים טו, יט). זָכָר וְלֹא נְקֵבָה. יָכוֹל יוֹצֵא דֹּפֶן יְהֵא בְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּל פֶּטֶר רֶחֶם. עַד שֶׁיְּהֵא זָכָר פּוֹתֵחַ רֶחֶם. בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה (שמות יג, ב). מֵקִישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה. מַה בְּהֵמָה נֵפֶל פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, אַף אָדָם פָּטוּר. יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לָהֶם בְּכוֹר אָדָם וְלֹא בְּכוֹר בְּהֵמָה.

בְּכוֹר אָדָם, מִבֶּן שְׁלֹשִים יוֹם חַיָּב לִפְדּוֹתוֹ. פָּחוֹת מִכָּאן, נֵפֶל. בְּכוֹר בְּהֵמָה, שְׁמוֹנָה יָמִים. פָּחוֹת מִכָּאן, נֵפֶל. כְּתִיב וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה (במדבר, יח). וּבַבְּהֵמָה כְּתִיב: וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה (ויקרא כב, ז). יָכוֹל יוֹלִיכֶנּוּ לְבֵית הַבְּחִירָה דִּכְתִיב וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה וְגוֹ' וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם (דברים יב, ו). תַּלְמוּד לוֹמַר: תִּפְדֶּה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, יִפְדֶּנּוּ מִכֹּהֵן. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּקְדִּישׁ? (דברים טו, יט), הַקְדִּישֵׁהוּ שֶׁתְּקַבֵּל שָׂכָר. לֹא הִקְדַּשְׁתּוֹ, הֲרֵי הוּא קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי הוּא, מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּקְדִּישׁ? כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל עָלָיו שָׂכָר.

כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר (ויקרא ו, ה). וְהָא כְּתִיב: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר (ישעיה מ, טז). אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ וְגוֹ' (שמות כט, לא). וְהָא כְּתִיב וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה (ישעיה מ, טז). אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר. כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שמות כה, ח). וְהָא כְּתִיב: הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד), אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה (שמות יג, ג). וְאוֹמֵר: לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ (דברים טז, ג). וְכִי בַּיּוֹם מַזְכִּירִין וּבַלַּיְלָה לָאו? זוֹ מִדְרָשׁ דָּרַשׁ בֶּן זוֹמָא, לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ וְגוֹ' כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ, הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילוֹת. לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ (שמות יג, ג).

לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל. לֹא יֵאָכֵל, לֹא הוּא וְלֹא דָמָיו, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ וְסָמִיךְ לֵהּ הַיּוֹם? לִמֵּד שֶׁיּוֹם אֶחָד אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל מַצָּה בְּמִצְרַיִם. חֹדֶשׁ הָאָבִיב. חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָכֶם, לֹא חַמָּה וְלֹא גְּשָׁמִים. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא כָּשֵׁר? כְּתִיב הָכָא חֹדֶשׁ הָאָבִיב. וּכְתִיב הָתָם אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת (תהלים סח, ז). אֵין בַּכּוֹשָׁרוֹת אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לֹא חַמָּה וְלֹא גְּשָׁמִים.

דָּבָר אַחֵר, בַּכּוֹשָׁרוֹת, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: בְּכִי וְשִׁירוֹת, אֵלּוּ בּוֹכִין וְאֵלּוּ מְשׁוֹרְרִין. מִצְרִים בּוֹכִין, כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת. וְיִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרְרִים, קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל (תהלים קיח, טו). רַבִּי אוֹמֵר: בַּכּוֹשָׁרוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹהֵג עִם יִשְׂרָאֵל כַּשְׁרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה (תהלים סח, ז). סוֹרְרִים כְּתִיב, וְכֵן הָיוּ, אֶלָּא שֶׁנָּהַג עִמָּם בְּכַשְׁרוּת. בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הַתְחִילוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים.