פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 1 · Midrash 1

חזית איש. פסיקתא רבתי פרשה ו' ועיקר הדרשה השייך כאן מה שהובא כאן בסוף הדרשה על שלמה ותחלה הביא דרך אגב דרשות אחרות ע"פ מדה י"ז:

לעשות מלאכתו. ב"ר פרשה פ"ז ס' ז' דורש גם גז"ש מתיבת מלאכתו שמדבר ביוסף וס"ד ואין איש מאנשי הבית שם בבית ובב"ר שם הגירסא אפשר ביתו של אותו האיש משתייר בלא איש:

ניבול וזיבול. בב"ר שם הגירסא ניבול של נילוס ובפסיקתא הגירסא יום זיבול של נילוס וכאן הביא בו גירסאות ולא גרסינן בדברי ר"י יום טיאטרון היה רק בדברי ר"נ וכ"ה בפסיקתא ובב"ר שם ובדברי ר"נ לא גרסינן של נילוס:

לחשוב. כמ"ש בת"א למבדק בכתבי חושבני:

משמש את רבו. כמפורש אצל יוסף ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו והכוונה כל המשמש את רבו באמונה וכמ"ש ויהי מאז הפקיד אותו בביתו וכמ"ש שמ"ר פכ"ג ס"ס ב' וכתיב וכל יש לו נתן בידו והפסיק בדרשת ר"פ באמצע הדרשה שהתחיל על פסוק חזית ובמקומות הנ"ל לא הובא מאמר ר"פ וכאן דרך אגב וגם דברי ר"פ מרומזים בפסוק חזית כי העומד לפני מלכים זהו החירות האפשרי ומ"ש לפיכך לפני מלכים וכו' חוזר לדרשה שהתחיל ואינו דברי ר"פ כמ"ש במקומות הנ"ל:

מן הבור. וס"ד ויבא אל פרעה:

שהחשיך. ב"ר פרשה פ"ו סי' ג' שעל שלקחו לתאותו סרסו הקב"ה בגופו ומחולי זה חשכו עיניו:

זה פוטיפר. שהיה שר בית הסוהר כמ"ש אצל שר המשקים והאופים אל בית הסוהר בית שר הטבחים וביוסף כתיב ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים: