שפתותיהם של אבותיהם. כמ"ש בס"ד דובב שפתי ישנים. ומ"ש של אלו היינו חמו"ע שכמו שפעלו אברהם באור כשדים ויצחק על גבי המזבח של אש:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה · Parasha 7 · פרק 10 · Midrash 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לאלו שהם ישנים. דורש ע"פ מדה ל"א כאלו כתוב שפתי דובב ישנים תיבת שפתי דורש ע"פ מדה ט' מנשק שפתותיהם דובב ישנים בעלי דבב לישנים:
ככומר זה. בערוך ערך דבב ב' בשם גמרא יבמות וסנהדרין צ' בכורות ל' ירושלמי שקלים סוף פרק מצרפים שקלים מה כומר זה כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף שפתותיהם של צדיקים כיון שאומרים הלכה מפיהם שפתותיהם מרחשות עמהם בקבר:
טעמא וריחא בפומיה. וזהו וחכך כיין הטוב וגו' שפתי ישנים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e7e83052cd5c2b47c2fee5c5e1763aa994f4ebf3fdf7504a9460b444d4d23b87