כל העריות עשה בהם קטן כגדול ועל הקטנה את שהוא ראוי מהם לעונשין נענש אפי' על ידי קטן או קטנה ובלבד שיהא הקטן מבן תשעה ולמעלה או הקטנה מבת שלש שנים ומעלה אבל בשפחה לא עשה בה קטנה (או) כגדולה שאם אינה בת עונשין אף הוא אינו נענש עליה דבדידה תלא רחמנא אבל היא נענשת על ידי קטן בן תשעה כדאמרי' לעיל דהכי אמר רחמנא בקורת תהיה והביא את אשמו ומה שכתו' ואיש אשר ישכב את אשה וגו' דבגויה דידיה פתח רחמנא איבעי ליה למכתב ברישא והביא את אשמו והדר בקורת תהיה אלא שמע מינה בדידה תלא רחמנא מילתא ולא בדידיה והכי איתא בכריתות [ט.] כל העריות לא עשה מזיד כשוגג ושפחה עשה מזיד כשוגג פי' לגבי דידיה דמייתי עליה קרבן מייתי נמי אמזיד כשוגג כדאיתא לעיל:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · קדושים · פרק ה · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68