לא יפה לו שיביא אשם בשתי סלעים ולא יביא ספק מעילה במאה מנה כי ר' עקיבא מודה שאינו מביא מעילתו עד שיודע לו ויביא אשם ודאי והכי איתא בכריתות פ' דם שחיטה. והטעם אעפ"י שרבתה תורה באשם תלוי אם לא הוסיף על ענין ראשון לאשם רבתה ולא למעילה:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה יב · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68