את זו שחציה שפחה וחצי בת חורין מאורסת לבר חורין דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר בשפחה המאורסת לעבד עברי. משמע דאי לבן חורין לא הוי ייחוד לא משום דאסירא ליה הילכך לא מיחייב עלה בייחוד דבן חורין והתם מפרש טעמא לר' ישמעאל דהפדה לא נפדתה אמרה תורה דברה תורה כלשון בני אדם. ומאורסת לעבד עברי פי' מיוחדת לעבד עברי דכתיב לא יומתו כי לא חופשה מכלל דהוא חפשי: אלמא לא במיוחדת לעבד הכנעני קא משתעי קרא: ר' אלעזר בן עזריה אומר כל העריות מפורשות וכו' אלא זו שחציה שפחה וחציה בת חורין מפרש בכרתות [יא.] ומאורסת לעבד עברי וקא מקשה התם ר' אלעזר בן עזריה היינו ר' עקיבא. התם ר' אלעזר הוא דקאמר לרבי ישמעאל בעלמ' כוותך סבירא לי דדברה תורה כלשון בני אדם והכא שני. מכדי כתב ליה קרא כי לא חופשה והפדה לא נפדתה למה לי שמע מינה לחציה שפחה וחציה בת חורין הוא דאתא פי' מדשני קרא בדבוריה דגבי חופשה לא כתב הכי והכא כתיב והפדה לא נפדתה שמע מינה דוקא קאמר:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · קדושים · פרק ה · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68