ומוציא אני מי תותים ומי רמונים ושאר מי פירות שיש להם שם לווי מים בתוספת' שבת פ"ח מפיק להו להנך שבע משקין מקראי שכולם קרויין משקין: מנין לדם שהוא משקה שנאמר ודם חללים ישתה ומנא לן ליין שהוא משקה שנאמר ודם ענב תשתה חמר. דבש דכתיב וייניקהו דבש מסלע: שמן דכתיב משתה שמנים חלב דכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו. טל דכתיב וימץ טל מן הגזה מלא הספל מים: דם נדה דכתי' ממקור דמיה: דמעת העין דכתיב ותשקמו בדמעות שליש: מי האף דכתיב ועפעפינו יזלו מים: ואלו השלשה האחרונים תולדות הם דהכי תנן במכשירין פרק בתרא תולדות למים היוצאה מן העין ומן החוטם ומן הפה. ומי רגלים בין גדולים בין קטנים תולדות לדם [דם] שחיטה דבהמה וחיה ועוף הטהורים ודם הקזה לבהמה: ומי האוזן לא שמענו מן המקרא ולא ידענו מנא להו מ"מ אלו התולדות שיש להם לווי במים מפני שקרויין מים: ואיפשר שעל המדרש הזה סמכו אלו שחזקו דבריהם מן המקראות:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · שמיני · פרשה ח · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68