מושבו פי' שיהא מושבו טמא כלומר שאינו מטמא באהל אלא א"כ ישב או עמד אבל דרך העברתו אינו מטמא: מצורע דמטמא באהל מדוכתא אחרינא נפק' לן מדכתי' אל נא תהי כמת מה מת מטמא באהל וכו'. והכי איתא בספרי וכן באבן המנוגעת דאיהו מטמאה באהל מדכתיב והשליכו אתהן וכו' שמע מינה דבהשלכה הן מטמאות ולא בהבערה:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · תזריע פרשת נגעים · פרק יב · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68