אין לי אלא הקומץ שטעון מלח מנין לרבות את הלבונה. ארבה אני את הלבונה הבאה עם המנחה מנין לרבות הבאה בפני עצמה כגון שהתנדב לבונה ולבונה הבאה עם לחם הפנים ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח וכו' ואימורי חטאת הכי איתא במנחות ת"ל על כל קרבנך תקריב מלח. והתם קא פריך למה לי האי קרא לרבויי והא אמרינן ברישא מה מנחה מיוחדת שאחרים באים לה חובה אף כל שאחרים באים לה חובה ואם כן הנך כולהו הרי אחרים באים חובה להם שהרי כולם צריכין עצים למערכה. ומתרץ דהכי קאמר וכל קרבן כלל מנחתך פרט אין בכלל אלא מה שבפרט. והשתא ודאי לא אמרינן מה מנחה מיוחדת שאחרים באים לה חובה אף כל שאחרים וכו' ומעתה אין לי אלא הקומץ מנין לרבות את הלבונה ומנין לרבות את כל אלו להכי קאמר ת"ל על כל קרבנך תקריב מלח כלומר חזר וכלל. כלל ופרט וכלל דנין אותו כעין הפרט מה הפרט מפורש שאחרים בהם חובה לה וכו' כדאמרי:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרק יד · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68