אשר ישכב את אשה דוה אין דוה אלא נדה שנאמר והדוה בנדתה. ולאיש אשר ישכב עם טמאה מכל מקום פי' סופיה דהאי קרא הוא וקא דריש ליה הכא כלומר כיון דדוה נדה משמע אם כן אשכחן עונש דנדה עונש דזבה ועונש דשומרת יום כנגד יום היכא אשכחן וקא מייתי ליה מסוף דההוא קרא דכתיב והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה: את בועלה מה שאין כן בהנך:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · קדושים · פרק יא · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68