ר' אומר ואכל וטומאתו עליו בטומאת הגוף דבר ולא בטומאת בשר מפרש לה בזבחי' פרק ב"ש [מג:] שתי טומאות ושתי כריתות הוזכרו בפרש' זו וכבר דרשו אותם רבותי' שלש כריתות האמורות בקדשים למה שתים כאן ואחת בפרשת אמור כדאית' בשבועות פרק א' [ז.]. ושתים האמורות כאן פתח בהם בלשון נקבה וסיים בלשון נקבה ולשון זכר בשר באמצע: והנפש אשר תאכל בשר וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא זהו הפסוק הראשון והשני ונפש אשר תגע בכל דבר טמא ואכל מבשר זבח השלמים וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא כשם שהכרת השני בטומאת הגוף הואיל ובלשון אחד נאמרו בלשון נקבה בתחלה ובסוף ובלשון זכר באמצע וזה שאמר ואכל וטומאתו עליו כלומר ואכל מלמד על וטומאתו עליו שהוא מדבר בטומאת הגוף:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרק יד · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68