ואבדתם בגוים אלו העשרת השבטים שגלו למדי דברי רבי עקיבא פי' ר' עקיבא לטעמיה דאמר עשרת השבטים אינן עתידין לחזור ומשמע ליה אבדן אבדן ממש כגון מכת חרב והרג ואבדן כלומר כליון. אחרים אומרים אין אבדן אלא גולה כמו תעיתי כשה אובד. או אינו אלא אבדן ממש כשהוא אומר ואכלה אתכם ארץ אויביכם הרי אבדן ממש אמור. ויש מפרשים שדברי אחרים לא באו לחלוק על ר' עקיבא אלא לפרש המקרא ולעולם בעשרת השבטים הוא מדבר שתאכל אותם ארץ אויביהם כליון. ויש מפרשים כי הוא חולק עליו דכיון דלשון אבדן על גלות קאמר אע"פי שנאמר בהם ואכלה אותם ארץ אויביהם אין בזה לשון כליון דדילמא כאכילת קישואין שאוכלין את אלו ויוצאין אחרים תחתיהם. ומה שאמרו אחרים הרי אבדן ממש אמור לא על כליון אמר אלא הרי מיתה אמורה קאמר:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · בחוקתי · פרק ח · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68