אתה אומר לכך נאמר כל הלילה שיהא נותנן כבא השמש והם מתעכלין כל הלילה אאיברים ופדרים קאי כלומר שמצוה הוא שיתן אותם על גבי המערכה מיד ויתעכלו כל הלילה או אינו אלא שבא להתיר שיהו מעלין אותם כל הלילה ואם לא נתנן בתחלת הלילה לומר שאין נפסלין בלינה עד שיעלה עמוד השחר כשהוא אומר ולא ילין חלב חגי עד בקר זהו האמור כלומר מכאן למדנו את זה דעד בקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין לימד שאין מעלין אותן מן הארץ למזבח כל הלילה: הא מה אני מקיים כל הלילה מצוה שיהא מבא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה: מיהו אם לא נתנן עד סוף הלילה ובבקר לא נתעכלו מסדרן בשעת סדיר מערכה: ד"א אתה אומר לכך נאמר כל הלילה שיהא נותנן עם בא השמש וכו' ועל הקומץ ועל הלבונה והקטורת קאי שנותן להם כל הלילה לפסול מריבוייא או אינו אלא שבא להתיר שיהו מעלין אותם מן הארץ למזבח כל הלילה כעין איברים ופרדים דלא בעינן שיהא נותן עם בא השמש: כשהוא אומר לא ילין חלב חגי עד בקר זהו האמור לימד שיהו מעלין פי' בחלב לבדו הוא דאמר הכתוב שלא ילין עד הבקר הא כל הלילה ילין לימד שיהא מעלה איברים ופרדים מהארץ למזבח כל הלילה:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרק א · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68