ומנין שאם הפרישם הוא יהא הפרשו הפרש ת"ל אחד חטאת ואחד עולה. והביא אותם אל הכהן פי' במצורע הוא ובדלות דשמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו. ובמסכת יומא [מא.] ובכריתות [כח:] רב חסדא מפיק טעמא להפריש בעלים מדכתיב ביולדת ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת ואפשר דרב חסדא הא אתא לאשמועינן דכל הפרשת כהן לאו הפרשה היא וכל הפרשת בעלים לאו הפרשה היא אלא הפרשת כהן בשעת עשייה והפרשת בעלים בשעת לקיחה וההוא ודאי לא נפקא לן אלא מיולדת:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרק ה · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68