תשעים ותשע האומרי' לחלק ואחד אומר לבזבז אפי' היו ידיו יפות לזה שומעין שאמר כהלכה פירוש שיהא אחד מלקט ואח"כ יחלקו העניים ביניהם שוה בשוה פי' לבזבז כל אחד: לקט מן האילן כפי כחו בלי חלוקה בשאר אילנות שומעין לזה שאמר לבזבז דכתיב תעזוב אבל בדלית ובדקל שומעין לזה שאמר לחלק אעפ"י שהוא יחיד דכתיב אותם מיעט. והריני למד מן הקציר שיד כולן שוה בו וכתיב ביה תעזוב ושאר אילנות הדומין לו הדקלים מפני גובהן. והדלות מפני שאין אדם יכול בו מפני חלישותה ואם יעלו בה שנים או שלשה תשבר ויבאו לידי סכנה הילכך אחד מלקט ואח"כ חולקין ביניהן.
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · קדושים · פרק ג · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68