אם כדרך שלא ירדה עליו טומאה פי' למרכב יצאה ממנו לאחרים פי' כנושא שהוא לא קבל הטומאה אלא ברכיבה: כדרך שירדה עליו טומאה דהיינו ברכיבה ואפי' עשרה מרכבות זו על גב זו ואפי' על אבן מוסמא: אינו דין שתצא ממנו טומאה לאחרים פי' כשרכב הטהור על המרכב הזב ואפי' בעשרה מרכבות זו על גב זו: לאו מה לי להחמירב מרכב הנישא פי' לטמא את נושאו לטמא בגדים שהרי החמיר הכתוב בזב הנישא שהמשכב שהוא נישא עליו מטמא אדם לטמא בגדים: נחמיר במרכב הנושא שהרי היקל בזב הנושא פי' כי משאו של זב אינו מטמא אדם. וכיון שמצינו שהיקל בטומאה המסיטה אף מרכבו המסיט למי. לא יטמא אדם אלא אם כן נגע בו:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרק ג · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68