יכול אפי' המחהו אצל שולחני ואצל חנוני יהא עובר עליו פי' בעל הבית אבל השולחני והחנוני עוברים עליו שהרי קבלו עליהם את חובו והעונש בכלל. והכי מפרש בתוספת' וקאמר התם שאם התנו מתחלה עמו שלא לעבור אינן עוברין: מיהו מסתברא לי דלית הלכתא כי ההיא מתניתא דקיימא לן דרב ששת דאמר אינו חוזר לית הלכתא כוותיה אלא כרבא דאמר חוזר שאם רצה חנוני לחזור בו חוזר. וכיון דיכול לחזור בו אמאי עובר עליו חנוני:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · קדושים · פרשה ב · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68