מתוך שיצא פיסולו פי' שהוא נאכל במומו ואין לו פדיון. יכול יהא בדמו שני לאוין שהרי קדש הוא ולא יצא לחולין ת"ל בפר' כל הבכור בבכור בעל מום רק את דמו לא תאכל רק מיעוט אין לי אלא דמו הואיל ואיתמעוט מנותר וממעילה ומטומאה. חלבן מנין אע"ג דמיחייב בכולהו שלא יהא בחלבן של אלו משום קדשים ת"ל חלב ודם הקיש חלב לדם:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרק כ · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68