מה שכיר ביומו תתן שכרו אף זה כן נראה לי דלענין הענקה קאמר. כי יצא מעמך ביום שישלים עבודתו אתה צריך ליתן לו הענקתו. ויש מפרשים על דמי ממכרו שאם לא נתן לו דמי ממכרו תחלה ושיהה אותו עד לאחר שהתחיל לעבדו בכל יום ויום עובר עליו בשכיר יום. ויש אומרים שאינו עובר עליו בשכיר יום. ויש אומרים שאינו עובר עד לאחר שש מפני שהוא אצלו בשכיר שש שנים. ותנן [ב"מ פ"ט מ"א] היה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל (הלילה)[היום]: ת"ל הוא ואשתו ובניו פי' הוקשו אשתו ובניו לו דכתיב הכא הוא ובניו עמו. ובסדר משפטים כתיב ויצאה אשתו עמו מה הוא לא נכנס לרשות רבו אלא מדעת רבו אף אשתו ובניו לא באו לרשותו אלא מדעת רבו שלא יתבייש:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · בהר · פרק ז · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68