כיוצא בו א"ר יהודה כיור נחושת וכו' ת"ל נחושת לנחושת שוו ולא לרחיצה דאי לכולה מילתא שוו ליכתוב נחושת לרחצה בסוף וקאי אתרויהו אלא שמע מינה דאנחושת הוא דשוו אבל לרחיצה לא שוו:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרשה י · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וא"ת מנין דהאי לרחצה קאי אכיור ודלמא אכנו דסמיך ליה קאי הא לא מצית למימר דהא כתי' בסוף פ' אלה פקודי וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה. ורחצו ממנו משה אהרן ובניו וכו':
וכיוצא בו א"ר יהודה ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן לאלו שוין ולא לכפל. דאי לכולהו מילי שוו למה לי למכתב זהב תכלת וארגמן. והכתי' כמעשה אפוד תעשנו וכמעשה אפוד הא כתיבי כולהו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68