וינף אותם תנופה לפני ה' הוא הדין ללמדך בכל הקרבנות בתנופתן כדרך שעשו אותה באותה שעה: ויקח משה אותם מעל כפיהם הוא הדין ללמדך היאך כהן נוטל המנחת סוטה מעל ידיה ומניפה: נראה לי שהיה כאן דוגמת למנחת סוטה שהיה נותן על כפיה הכפיפת מצרית כדי לייגעה ואח"כ נוטלה מידה ונותן אותה בכלי שרת ומניפת על ידה וכך היה בתנופה זו שנטלה מיד [אהרן] ונתנה ביד בניו להניף. ומפני שלא נגמרה התנופה בתחלה בתנופת אהרן עד שהניפו כל בניו חשב תנופת אהרן כנטילת האשה הסוטה את מנחתה בכפיפה מצרית ומפני שזה המקרא שאמר ויקח משה אותה מעל כפיהם יש בכללו כל נטילה ונטילה שנטל אותה מיד זה ונתנה ליד זה לפיכך סמך בו דוגמת נטילת הסוטה ללקיחה זו:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · מכילתא דמילואים א · פסקה 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68