תאמר במעילה שהיא בעון מיתה וכו' ר' קתני לה דתניא הזיד במעילה ר' אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה ואמרינן מ"ט דרבי גמר חטא חטא מתרומה וכו' והכי איתא בסנהדרין פ' הנשרפין [פ"ג.]: וקשיא לי טובא מאי חומר' דמיתה מכרת. ונראה שהמיתה יותר קרובה מן הכרת שהכרת כמו שהוא מת בחצי ימיו כמו שא"ר ז"ל מת בחמשים שנה זו היא מיתת כרת דכתיב אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי שנותיו של אדם שמונים שנה יצא מהם עשרים שאין אדם נענש בהם נשארו ששים חצין לחלק שנותיו הרי ר אבל המיתה אין ממתינין לו עד כאן אלא שהכרת בניו נענשין כדכתיב ערירים ימותו אבל המיתה אין בניו נענשין על ידו ובפסחי' פ"ב [לב:] מקש' האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת ולבסוף אלימא ליה מיתה ומתרץ לה כדאיתא התם והתם נמי מפרשי לה חומרי אחריני דליתנהו הכא כגון מתעסק ושאין מתכוין דחייב במעילה מה שאין כן בשאר מצות כגון שבת אלא דרך התנאים פותחים בקלין וחמורין ומפרשים קצת החומרות ובאים אחרים ומשלימין אותם:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה יא · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68