קריאה במקור

ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרק ד · פסקה 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אם עון פגול הרי כבר נאמר לא ירצה פירוש חוץ למקומו נמי קרוי פגול דההוא קרא דכתיב בפ' קדושים מוקים ליה בזבחים בחוץ למקומו וקרי ליה פגול הוא לא ירצה:
2
אם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב. פי' עון נותר זה שחשב עליו חוץ לזמנו ומאי עון נותר מחשבת נותר. ונפקא לן מקרא אריכא דצו את אהרן דכתיב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וכו' המקריב אותו לא יחשב לו פיגול וכו' ונראה לי דהאי דקרי ליה עון פיגול נותר משום דכרת דפיגול עון עון מנותר ילפינן ליה בזבחים [מד.] והאי דפרשי' ליה חוץ לזמנו ולא קא מפרשי ליה בנותר ממש חדא משום דבנותר לא כתיב שלא יחשב. ועוד שהרי הציץ אינו מרצה על אכילות כלל דכתיב לכל מתנות קדשיהם:
3
וכן פי' הרב צרפתי ז"ל בפ"ק דיומא [ז:] ונראה שאין אנו צריכין לזה הדוחק אלא עון פיגול ובשתיהם כתיב לא ירצה עון נותר ממני. וא"ת בנותר היכן נאמר בו לא יחשב. תשובתך לפי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ואעפ"י שאנו דורשין ואם האכל יאכל במחשב עליו על מנת לאכול ביום השלישי מ"מ מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה שמע מינה בנותר גופיה קאי בלא יחשב לומר שאין הציץ מרצה עליו וקרא דכתיב בנותר גופיה עדיף ליה לאיתויי ומיניה קא ממעט לן הדם שהוא עון נותר:
4
וא"ת ירצה עון יוצא הרי הוא בכלל חוץ למקומו שאם על המחשבה אינו מרצה כל שכן על היוצא עצמו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wien, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68