יכול יהו חייבין עליהם מיד פי' שיקדשו קדושת פה אם אכלו בטומאת הגוף יהא חייב ת"ל אשר יקריב אל הקדשים: אמר ר' אלעזר וכי יש נוגע חייב והא כתיב אשר תאכל ואכל אלא עד שיוכשר ליקרב את שיש לו מתירין עד שיקרבו מתיריו ואת שאין לו מתירין משיקדש בכלי ולמעלה למדנו לאותו שיש לו מתירין עד שיקרבו מתיריו מדכתיב כל טהור יאכל בשר. והנפש אשר תאכל בשר בשר הנאכל לטהורים חייבין עליהם משום וכו' וכאן למדנו את שאין להם מתירין כגון הקומץ והלבונה שאין להם היתר לטהורים מנין שיהא חייב עליהם משיקדשו בכלי שרת לכך יאמר את הקדשים לרבות את כולם אשר יקרבו מתיריו ומאי ניהו משיקדשו בכלי שהרי אין להן מתירין אחרים:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרק טו · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68