מפני שמי נחת הוא [אמרו] רז"ל שבשעה שיצק משה את שמן המשחה על ראשו נרתע לאחריו ונפל ואמר אוי לי שמא מעלתי וכו' השיבתו בת קול הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד: כטל חרמון וכו' במקרא הראשון הקיש אהרן למשה מה משה לא מעל אף אהרן לא מעל: ואומר כטל חרמון כלומר וגם המקרא הזה בשרו שאין בו מעילה מה הטל הזה אין בו מעילה אף שמן אין בו מעילה: ובמס' הוריות [יא:]. יש בו תוספת לומר כי משה היה דואג שמא שפך מן השמן יותר מדאי על אהרן והכתו' מבשרו כטל חרמון. ועדיין היה אהרן דואג ואומר אני הוא שנהנתי ממנו והכתו' מבשרו שבת אחים גם יחד. ויש בזה שנוי הגירס'.
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · שמיני · מכילתא דמילואים ב · פסקה 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68