פסח שהוא בא בחובה אינו בא אלא מן החולין וכו' במנחות פ' התודה [פב.] פריך ופסח גופיה מנא לן תניא ר' אליעזר אומר נאמר פסח במצרים ונאמר פסח לדורות מה פסח מצרים לא בא אלא מן החולין שהרי לא היה שם עדיין לא מעשר שני ולא שום הקדש אף פסח האמור לדורות אינו בא אלא מן החולין דכתיב ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות חדש זה בזה. הרי עלי תודה הרי עלי שלמים הואיל והם באין חובה שהרי משנדר מצוה עליו להביא לא יביא אלא מן החולין ונסכים מ"מ לא יבאו אלא מן החולין אפילו אמר הרי עלי שלמים ונסכיהם מן המעשר לפי שהנסכים לא הוקשו לשלמים כמו שהוקשו לחמי תודה:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרשה ו · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68