ומה יוצא חי שאינו מטמא את אמו ואת הבא עם אמו לאוהל טומאת שבעה פי' כי היא עצמה אעפ"י שטמאה שבעה אינה צריכ' הזאת שלישי ושביעי וכל שכן האדם והכלים שעמה באהל ואעפ"י כן מטמא את אמו טומאת לידה למשכב ומושב ולקרבן: היוצא מת שמטמא את אמו ואת אשר עמו באהל וכו': אמרו לו כל דין שאתה דן וכו' ודין זה יש בו להקל שאם אתה נותן לו ימי טומאה מן הולד מת כמו כן תתן לו ימי טהרה ממנו לכך נאמר זכר להביא את המת דזכר קרא יתירא הוא דהא כתיב וביום השמיני ימול אלמא מסתמא בזכר קא מיירי. אי נמי מדכתי' ואם נקבה תלד מכלל דעד השתא בזכר איירינן. הילכך קרא יתירא הוא:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · תזריע פרשת יולדת · פרשה א · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68