אין מעילה אלא שינוי פי' המשנה מקדש לפי שאין לשון מעילה מפורש ושמא הייתי אומר כי מעילה זו כמעילת הפקדון שהוא אף בכופר חוב ובכובש שכר שכיר ובהקדש כמו כן אם אמר הרי עלי מנה לבדק הבית וכפר יהא מביא אשם מעילות שהרי ממעט את ההקדש. אי נמי אם פשע בשמירת ההקדשות שיהא נקרא ג"כ מועל ומביא קרבן לכך אין מעילה אלא שינוי כגון שנטל הגזבר פרוטה ולקח שום דבר לעצמו או אם נטל אבן או קורה של הקדש ובנאה בתוך ביתו אם אינו (נזכר) [ניכר] ונטלה מרשות הקדש על מנת להוציאה לחולין כיון שנטלה מיד מעל שכבר שינה אותה: וכן הוא אומר וימעלו בני ישראל באלהי אבותם ויזנו אחרי הבעלים כלומר שינו וגם החליפו יראתם באלהים אחרים. וכן הוא אומר כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל שהחליפה שכיבתו באיש אחר:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה יא · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68