ר' אמר למה הדבר דומה לחבל של מאה אמה וכו' פי' לא בא אלא לפרש על הקטנות עצמן שאמרנו שהן מטמאות עם הפסקן ואמר שצריך לאותם שיהו משולשין שלא תאמר אם שהה מתחלת הראשונה עד סוף השלישית כמגדיון לשילוח שיהא טמא ואעפ"י שלא הפסיק בין הראשונה לשניה או בין השניה לשלישית כדי טבילה וספוג אלא אינו טמא אלא א"כ היתה ההפסקה שוה ביניהם ולא נתמעטה מכדי טבילה וסיפוגה: ומנא אמינא לה דבעינן הפסק כדי טבילה וסיפוג בין כל אחת ואחת דתנן במס' זבים פ"ק ראה אחת והפסיק כדי טבילה וסיפוג ואח"כ ראה שתים או אחת מרובה כשתים והפסיק כדי טבילה וסיפוג ואח"כ ראה אחת הרי זה זב גמור: ראה אחת מרובה כשלש שהן כמגדיון לשילוח שהן כשתי טבילות ושני סיפוגין הרי זה זב גמור:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרק א · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68