ומנין שהארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בני יומן כלומר מנין שבדרך שעשתה בימי אדם הראשון שתעשה עכשיו כך דכתי' זכר עשה לנפלאותיו. ואומר תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע מלמד שבו ביום שהיא נזרעת וכו' וקאמר תדשא כלומר עתידה שתעשה כן בזמן אחר ואימתי כשיהיו ישראל עושין רצונו של מקום:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · בחוקתי · פרק א · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68