במה הוא מדבר אם במיתתן הרי מיתתן אמורה פי' בפרשת וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה ודרשינן לקמן זו היא מיתה ודאי ומרבינן התם בהמה טמאה מדכתיב לכם. ואם באבר מן המת הרי אבר מן המת אמור למטה פירוש בסוף פרשה זו ששנה בה הכתוב מגע ומשא וכבוס בגדים. ומפרשי' לקמן באבר מן המת: ולקמי' מפרש שניהם הוצרכו ליכתב מן הדין וכו' כדאיתא לקמן: אלא שאני תמיה מאי משמע דעליון באבר מן החי ותחתון באבר מן המת אדרבא איפכא הוה לי למדרש שהרי אבר מן המת חמור יותר מן אבר מן החי לבשר הפורש ממנו. אלא שי"ל דסמך מיתה למיתה שהרי מיתה ודאית כדאמרן:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · שמיני · פרשה ד · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68