לא אם אמרת ביחיד שאינו מביא חטאת על לא הודע פי' תאמר בצבור שמביאין שהרי שעירי ראש חדשים ושעירי הרגלים מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף. אי נמי בשעיר הנעשה בפנים תולין על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף ואעפ"י שמתכפרין בהן אחד יחיד ואחד צבור מ"מ הקרבן של צבור ולא מצינו ליחיד שמביא קרבן על כך: משם יוכיח שמביא חטאת על לא הודע שכל מה שהצבור מתכפרין על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף. בשעיר בפנים משוח וכהנים מתכפרין בו: ואינו מביא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת פי' דמשוח בכלל נפש האמור בע"ז הוא. וכתיב ביה תורה אחת יהיה לכם:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה ב · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68