והדין הוא ומה במקום שלא נטמאו מחמת עצמן במשא פי' שאם היו הבגדים בכף מאזנים והנבלה בכף שניה בין שהכריע הנבלה בין שהכריעו הבגדים טהורים. וכן שנינו במשנת זבים פרק ה' כל הנושא ונישא על גבי נבלה טהור. חוץ מן המסיט פי' חוץ מן האדם המסיטה ואפ"ה הם מטמאין מחמת הנושא בחבורי' מקום שמטמאים מחמת עצמן במגע נבלה אינו דין שיטמאו מחמת הנוגע ויהיה הנוגע בנבלה כנוגע בזב או ברוקו או במשכבו שהוא מטמא בגדים ת"ל והנוגע יטמא וכו' כלומר בכל מקום שהוא מטמא בגדים פי' בין הכתוב וכאן שלא נאמר אלא יטמא מלמד שאינו מטמא בגדים:והנושא אותם יכבס בגדיו מלמד שהנושא מטמא בגדיו:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · שמיני · פרק ו · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68