מכאן אמרו המוכר בהמה לחבירו בארבעה פרקים בשנה וכו' פי' רבנן נמי יום אחד קא דרשי ביה יום המיוחד ומאי ניהו הנך ימים טובים דאמרינן אבל שבתות כיון דתדירי לא קא שחיט עלייהו. ואי אמרת כרוז מנא לן על כרחך האי יום אחד דקאמר להטעינן כרוז קאמר שאם לא בא הכתוב להטעינן כרוז מאי איריא יום המיוחד אפילו כל ימות השנה נמי אסור לשחטה ביום אחד. וא"ת שמא לא אסור הכתוב אפי' לשחוט אלא ביום המיוחד כגון שבתות וימים טובים אבל בשאר ימות השנה מותר. הא לאו מלתא היא דיום אחד סתמא כתיב ואע"ג דדרשינן ביה יום המיוחד מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ובכל זמן קאמר הילכך יום אחד דפרט ביה רחמנא למאי הלכתא אלא שמע מינה משום הכרזה קאמר:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · אמור · פרק ח · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68