אמרו לו והלא בהדיא נאמרו חלות בלולות ואי אפשר לבוללן אלא סולת מפרש לה פ' ואלו מנחות [עה.] אי איפשר דקאמר ליה רבנן מאי היא אמ' רב שמואל בר רב יצחק רביעית שמן מתחלקת לכמה חלות אלא ודאי סלת נבללות דאי איפשר שעם המים ועם השמן היו יכולות ליבלל כלל. וקשיא לי דלמה ליה האי טעמא תיפוק לי דחלות תודה לא היה בהן פתיתה דהא כתיב אחד מכל קרבן שלא יטול פרוס ואם נפרס לחמה פסול כדאמרי' במנחות בפ' התכלת [מו.] ואיכא למימר דאי לאו האי טעמא שלימות נמי נבללינהו בשמן אלא שאין בשמן ספק לבלילה זו מפני שהוא דבר מועט והן מרובות. ואיתא להאי מילתא כולה במנחות. מצה יכול מצוה ת"ל תהיה הכתוב קבעו חובה:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרק יב · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68