או אינו אומר המקריב אלא הכהן המקריב פי' כי הכהן המקריב דהיינו בית אב של אותו יום זוכה בחזה ושוק של שלמים ובא הכתוב לומר שאם אכלו הבעלים מן הבשר ביום השלישי ופסלו חזה ושוק שנתן לכהן ובקרבן שלו נפסל לבעליהם ולכהן ת"ל המקריב אותו לא יחשב לו בזבח הוא מדבר ולא בכהן דהוה ליה למכתב המקריב פי' לא יחשב לו ולא שהמקרא יוצא מידי פשוטו כי בודאי המקריב האמור במקרא זה או בכהן המקריב או בבעלים המביאים את הקרבן הוא שלא יחשב לו זה הקרבן לכלום וזה פשוטו. ואין להוציא מזה אבל מדכתי' אותו שהוא מקרא יתר והוא מדבר על המקריב שלא נכתב כאן אלא ללמד שעל פיסול הקרבה שחשב המקריב הוא נפסל ואינו נפסל באכילת הבעלים: לא יחשב לו במחשבה הוא נפסל וכו' פשוטו של המקרא לא תועיל לו מחשבתו לכלום אלמא במחשבה הוא מדבר:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · צו · פרשה ח · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68