ואף גם זאת דורש אותו לענין עונותיהם של ישראל שחטאו בעגל ובבעל פעור ובארץ בחטאת האמורי. ולכך אמר הכתוב יען וביען לפרש רבוי עונותיהם. בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וכי מה הניח להם לישראל ולא נגעלו חוץ מספר תורה בלבד אלא כך אמר לא מאסתים בימי אספסיינוס קיסר וכו' פי' שכל אלו היו באים לכלותם ולא הניחם הקב"ה בידם:
קריאה במקור
ראב"ד על ספרא · בחוקתי · פרק ח · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wien, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020310840205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea6a66943dd426256be530195cd72f26696a0c43be33c8609b7a75c42293ed68