פירוש מהרז״ו על איכה רבה · Parasha 1 · פסקה 2

חד חייט. צ"ע איך הזדמן כל ענין זה על ידי חייטים בצור ובירושלים אלא שדברו בחידות ורומזים לענינים נעלמים:

דאיטום קמייתא. עיין ערוך ערך דייט שפי' מלשון דיוטא ודרך הדיוטא מכר להקונים בפעם ראשון אונקלא לכל אחד הוא איזה משקל קטן וכו':

בסדקי. במ"ע בלשון יוני אוצר של תבואה:

פר קרב בכ"ד. צ"ע שהרי זה שנינו בעולות שפר העולה היה צריך לכ"ד כהנים אבל כאן מפורש ויזבח שלמה את זבח השלמים ולא נזכר עולות בפסוק ולחלב השלמים היה די בשנים כהנים אך אחר העיון נראה שבפסיק הסמוך כתוב ביום ההיא קידש המלך את תוך החצר וגו' כי עשה שם את העולה ואת המנחה ואת חלבי השלמים הרי מפורש כאן שעשה עולות ג"כ ואע"פ שלא פירש כמה עולות הרי לא בא לסתום אלא לפרש וילמוד סתום מן המפורש מה שלמים המפורשים מאה ועשרים אלף צאן וכ"ב אלף בקר כך עולות ג"כ במספר זה והמנחות בכלל הכ"ד לפר וכן הנסכים. ועדיין צ"ע למה לא כתב בפסוק ראשון שהקריב עולות אך גם בפסוק זה מרומז שהקריב עולות במ"ש את זבח השלמים אשר זבח לה' שתיבת לה' כולל עולות כמ"ש ביצה כ' ע"ב אמרו להם ב"ה והלא כבר נאמר לה' כל דלה' אפילו עולות וכ"ב אלף בקר ולכל בקר כ"ד היו הכהנים לבקר לבד חמש מאות אלף ועשרים ושמונה אלף ולצאן ק"כ אלף י"א לכל איל יעלה ל"א מליאן ושלש מאות ועשרים אלף לבד מה שצריך לשלמים כמספר כ"ב אלף בקר וצאן ק"כ אלף ואף אם נאמר שכל כ"ד כהנים היו יכולים להקריב כמה פרים וחכמים דברו כאן לשון גוזמא כמו בגפן ובתפוח אך האמת שיתנוצץ מן הגוזמא הוא מספר רב ועצום מאד:

כפלים כיוצאי מצרים. מאה ועשרים שרבוא פסחים כל רבוא עשרה אלפים הרי מליאן ושני מאות אלפים פסחים ואכי' לא נחשוב רק יו"ד על כל פסח היו נמצאים בירושלים שנים עשר מליאן ואף כי שהיו גם מ' גם נ' גם מאה צא וחשוב. וזה היה עקרם משני שבטים יהודה ובנימין ובא"י לבד מה שהיה מלאים בכל המדינות של חו"ל שלא היו עולים: