פירוש מהרז״ו על איכה רבה · Parasha 1 · פסקה 44

סלה כל אבירי. עד מסלסל צ"ע ועי' מ"כ:

בבר גמזא. היא עיר גימזו שנזכר בד"ה ב' כ"ח י"ח ואת גמזו ואת בנותיה עיין ערוך ערך גמזו:

גת דרך ה'. היינו חורבן בית המקדש כמ"ש לעיל פתיחתא ל"א מבליגיתי עשיתי ביתי גתי וכן קרא עלי מועד לשבור בחורי ועל שניהם אמר בפסוק הסמוך על אלה אני בוכיה על שני דברים הנ"ל:

מה מבשן אשיב. מה שייכות לבשן עיר עוג עם מצולות ים והלא בשן מארץ ישראל מעבר הירדן ע"כ דורש מבשן אשיב מבין שיני אריות וחיות הטורפות כי זהו ענין הפלא של תחיית המתים שמי שאכלוהו חיות במדבר או מת במלחמה ונפזרו עצמותיו הנה והנה ובעת תחיית המתים יקרבו העצמות אחד לאחד והבשר הנאכל בשיני החיות וכלו בעפר ובאויר ישיבם השי"ת מכל מקום שהם ומכל היסודות ויבנה מהם הגוף וכן מי שמת בים ואכלוהו דגים והקב"ה שלא יפלא ממנו דבר ישיב גם ממצולות ים מבין שיני דגים ודוק מאד כי נכון ונפלא הוא:

אם שכחנו שם אלהינו. ובפסוק הקודם כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות היינו בעמקי הים וסמוך לו פסוק אם שכחנו שם אלהינו וסמוך לו פסוק אלהים יחקר זאת וסמוך לו פסוק כי עליך הורגנו וכאן הוחלפו הפסוקים שלא כסדר:

טרכינוס שחיק עצמות. ריש אסת"ר ולקמן פסוק קלים היו רודפינו: