הוא עצמו נידון. וכמ"ש אל תוכח לץ פן ישנאך שמחרף את המוכיח ומכהו ונוטר לו שנאה:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על איכה רבה · פתיחתא · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויהרוג פקח בן רמליהו. ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד ושם פסוק ט' ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע וזהו רגזתי ועיין עוד שם בפרשה כמה הריגות שהיה לו לאחז מכמה צדדים ובסוף כתוב שם ד"ה ב' כ"ח פסוק כ"ב ובעת הצר לו ויוסף למעול בה' הוא המלך אחז זהו ואין נחת שכל הצרות הגדולות האלו לא די שלא פעלו אצלו שישוב בתשובה אלא עוד הוסיף למעול מעל:
שהקתי עליהם. מלשון שמחה וטובה:
תחת כפי המלה. צ"ע איך ומה דורש הפסוק בד"ה ב' כ"ה:
וכולם נבקעו. מיתה אכזרית שלא צוה אפילו לרשעים רק בחרב. ובסוף כתוב ויהי אחרי בא אמציהו וגו' ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה וזהו אין נחת שלא היה להקב"ה נחת מהם ועיין מ"כ ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 32538c733fa859caf8cc7ea8b4a55622e79bbfe37d0cf1d29dee3cafbaf71ff6