פירוש מהרז״ו על איכה רבה · Parasha 2 · פסקה 22

ר' אומר ד' משמרות. בריש ברכות:

דרבי הא ניחא. שהלילה ד' משמרות וחצות לילה שני משמרות וכן קדמו עיני אשמורות ב' משמרות:

התיכונה. האמצעית שיש לפניה ולאחריה הם ג':

וישן עד ראש אשמורות. הם ו' שעות מט' עד הלילה ג' שעות ואשמורה הא' ג' שעות ונשארו מן הלילה שני משמרות שעל זה אמר קדמו עיני אשמורות וכשאוכל סעודת מלכים עם שרים ועם שלוחים של מלכים אחרים מאריך עד הערב וישן ששה שעות עד חצות ועומד בחצות:

כנגן המנגן. פי' כאשר ניגן אך כנגן המנגן משמע כאשר ניגן המנגן הידוע היינו דוד המלך שכתוב עליו ויודע נגן. וניגן דוד בידו וכדומה ופי' שהמנגן של אלישע ניגן לפניו זמרות של המנגן הידוע של דוד המלך וצ"ע איך דורש כאן שהיה הכינור מנגן מאליו שמשמעות הכתוב שהמנגן ניגן ולא נזכר כאן כנור. ויתכן שהוקשה לו שהיל"ל קחו לי איש מנגן כמ"ש עבדי שאול יבקשו איש יודע מנגן בכנור ושאול אמר ראו נא לי איש מטיב לנגן אך מנגן משמע כלי של ניגון בלא איש הוא הכנור והנבל ועיקר הלימוד מפסוק עורה כבודי עורה הנבל וכנור שאומר לנבל וכנור שלו עורה על שהיו מנגנים בעצמם בלא יד איש כמו שגם עתה יש כלים שמנגנים בעצמם ע"י מלאכת אומנים אף כי דוד בחכמתו ורוח קדשו ודורש המדרש כנגן המנגן כנגן של אלישע בלא איש כך המנגן היינו של דוד ג"כ בלא איש ודו"ק:

שהיו ישראל אומרים. דברי סברה הם ואינם צריכים לימוד:

קרייה דר' נתן. ראש אשמורת התיכונה: