פירוש מהרז״ו על איכה רבה · Parasha 2 · פסקה 17

נביא אחד בבוקר. פסיקתא רבתי פל"ג סי' ט' באריכות ועי' ריש רות רבה ולעיל סוף פתיחתא למ"ד וה"ג בפסיקתא שם שנא' ואשלח עליכם את כל עבדי הנביאים מיעוט נביאים שנים אחד בבוקר ואחד במנחה (היינו מ"ש כאן השכם ושלוח שהוי"ו של תיבת ושלוח מחלק שאינו השכם כ"א בערב וע"ש עוד). שע"כ כתוב ב' שליחות ואשלח ושלוח שני שליחות בכל יום:

כל נביאי כל חוזה. נביאי כתוב ערוך ערך נביא נביאי משמע נביא אחד. והפסוק במ"ב י"ז י"ג:

לביזתא עדיתא. ובתרגום אונקלוס על פסוק אחלק שלל תרגם אפלג ביזתא ובסדר מטות תרגם ואת השלל וית עדאה הרי שהשלל וביזתא ועדאה ענין אחד הוא וצ"ע למה לא הביא את התרגום:

א"ר יוחנן. שמ"ר פרשה מ"ה סי' ב' וש"נ ובפסיקתא פל"ג שם ושי"ר פסוק גן נעול:

הבת ירושלים. כי מאחר שפירש מה אדמה לך על הנסים שמפורשים בתורה ואז עדיין לא היו בירושלים ע"כ דורש ירושלים שיראה אותי ומושלמת לי:

לכשאשוה לך אנחמך. כמ"ש יחזקאל ל"א אל מי דמית הנה אשור וגו' כשרצה לנחם את מצרים על מפלתו דימה אליו את אשור וכך אמר לישראל לכשאמצא אומה דומה ושוה לך אז אנחמך:

לכשיגיע אותו היום. הוא פירוש אחר על מה אשוה לך שבעת שאשוה אני לך כמ"ש ונשגב ה' לבדו ביום ההוא וכתיב על אותה העת הן עם לבדד ישכון ואז וישכון ישראל בטח בדד:

בת ציון. כנ"ל הבת ירושלים לדרשה וכן בת ציון:

לרפא שברו של ים. המדרש הזה אומר דרשוני ששברו של ים לא נזכר כאן ולא רפואתו אך הענין שהוקשה להמדרש שאיך אמר שגדול שברך כים שהוא גדול כמה מאות פרסאות וים אוקיאנוס כמה אלפים פרסאות ואיזה דמיון יש ביניהם ובהכרח לדרוש ע"פ מדה י"ב מדבר שבא ללמד ונמצא למד וכאן נמצא למד הים משברך ששבר הים גדול כשברך א"כ מ"ש מי ירפא לך שהיא שאלה בלא תשובה שאין מי שירפא לך והלא מפורש כתוב וממכתיך ארפאך וכתיב מחצתי ואני ארפא אלא מ"ש מי ירפא לך נדרש ע"פ מדת דבר הלמוד מענינו אנו דורשים מדה ט' ע"פ מדה י"ז וכמו שמדמה שברה לשברו של ים כך מי שירפא שבר של ים ירפא שברך ושברו של ים מבואר בשמ"ר פט"ו סי' כ"ב וכן הרפואה מבוחר שם מהפסוקים של יחזקאל מ"ז וכמ"ש ד"ר ריש פ"א בביאור:

שירה על הים זה אלי. כאן עיקר הכוונה על פסוק מי כמוך כמ"ש במ"כ אלא שעיקר שבח השירה הוא פסוק זה אלי על כן תופס פסוק זה: