מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 18 · פסוק 8

פרשה וידבר ה' אל אהרן. שומע אני שהדבור לאהרן ת״ל זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן. כאשר דבר ה' ביד משה לו, למשה היה הדבור לדבר אל אהרן.

פס'. ואני הנה נתתי. ברצון ובשמחה דברי רבי ישמעאל. אמרו לו תלמידיו רבינו והלא במבול כתיב (בראשית ו׳:י״ז) ואני הנני מביא את המבול. מה שמחה היתה לשם. אמר להם יש שמחה לפני הקב״ה כשאבדו מכעיסיו שנאמר (משלי י״א:י׳) בטוב צדיקים תעלוץ קריה ובאבוד רשעים רנה. ר' נתן אומר ואני מוסיף (על עבודתם) הנה שמחה. וכן הוא אומר (שמות ד׳:י״ד) וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל נתתים זה כלל המתנות לפי שערער קרח על מתנות כהונה בא הכתוב ללמד לקיים לאהרן ולבניו את המתנות ללמדך שכל מי שערער כנגד בניך על הכהונה יבוא ואני כותב ואני חותם ואני מעלה לך בארכיים. לפיכך נסמכה פרשת המתנות למעשה קרח. לך נתתים. בזכותך. למשחה. לגדולה. ולבניך. בזבות בניו. לחק עולם. שינהוג הדבר לדורות: