מדרש לקח טוב · שמות · פרק 16 · פסוק 14

ותעל שכבת הטל. [למדנו שהטל מלמעלה, וכתיב וברדת הטל וגו׳ ירד המן עליו (במדבר יא ט)], הא כיצד טל מלמעלה וטל מלמטה והמן באמצע, ודומה כמו שמונח בחפיסה.

והנה על פני המדבר. לא על המדבר כולו אלא על מקצתו, שנאמר על פני המדבר, פנים הנראים במדבר ולא כל המדבר.

דק. דבר היורד מן השמים, שנאמר הנוטה כדוק שמים (ישעיה מ כב).

ד״א דק, שהיה דק.

מחספס. שנבלע ברמ״ח אברים מנין מחספ״ס, וכה״א לחם אבירים אכל איש (תהלים עח כה), לחם שנבלע ברמ״ח אברים, וכה״א ונפשנו קצה בלחם הקלקל (במדבר כא ה), קל היה במעיהם שאוכלין ואינן נפנים.

ד״א מחספס. דבר שנימוח על פיסת יד, וכה״א וחם השמש ונמס (להלן פסוק כא).

דק ככפור. זה הגליד שהיה הטל כגליד, אבל המן כזרע גד, וכן מפורש במס׳ יומא בפרק אחרון, וכבר היו ר׳ טרפון והזקנים יושבין, ור׳ אלעזר המודעי יושב לפניהם, אמר להם ר׳ אלעזר המודעי, ששים אמות היה גבהו של מן, אמרו לו מודעי עד מתי את מתמיה עלינו, אמר להם מקרא אני דורש ממבול, דכתיב חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים (בראשית ז כ), וכתיב וארובות השמים נפתחו (שם שם יא), וכתיב במן ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול (תהלים עח כג וכד), כמה ארובות בדלת ארבע, בשני דלתות שמונה, לשני ארובות חמשה עשר אמות לשמונה ארובות ששים אמה, וכולה מפורש במס׳ יומא.