מדרש לקח טוב · דברים · פרק 13 · פסוק 17

פס'. ואת כל שללה. לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה. תקבוץ אל תוך רחובה. אין לה רחוב עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר ושרפת באש את העיר ואת כל שללה. ד״א ואת כל שללה. ולא שלל שמים. מיכן אמרו ההקדישות שבתוכה יפדו והתרומות ירקבו. מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו. והיתה תל עולם לא תבנה עוד. לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית גנות ופרדסים. ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. מיכן אמרו מקל או מלגז או כרכר או שרביט כלם אסורין בהנאה. כללו של דבר כל הנהנה מן ע״ז יוליך הנאה לים המלח. למען ישוב ה' מחרון אפו. כל זמן שע״ז בעולם חרון אף בעולם. נסתלקה ע״ז נסתלק חרון אף מן העולם. ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. מיכן אמר רבי שמעון בן גמליאל כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאין מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים. והרבך. כמו שנא' (בראשית כ״ו:ד׳) והרביתי את זרעך ככוכבי השמים. כאשר נשבע לאבותיך. הכל בזכות אבותיך. כי תשמע בקול ה' אלהיך. מיכן אמרו התחיל אדם לשמוע קמעה סוף משמיעין אותו הרבה. לשמור את כל המצות. שתהא מצוה קלה בעיניך חביבה כמצוה חמורה. לעשות הישר. בעיני שמים: